תהליך התחזוקה
ישנם מספר קווים מאפיינים לתהליך התחזוקה של כל מערכות התכנה. רובם עונים לתרשים הכללי הבא:
התהליך מתחיל בדרך כלל אצל המשתמש. הוא זה שמעלה דרישה חדשה מהמערכת או חושף תקלה. בקשת השינוי הזו עוברת ניתוח מפורט הבודק את השלכות השינוי על המערכת. אם השינוי מוגדר כניתן לביצוע עוברים לתכנון הגרסה. היות ושחרור גרסה היא פעולה מורכבת מחד, ולא ניתן לכלול בגרסה אחת את כל השינויים והתיקונים הנדרשים מאידך, מחליטים בשלב תכנון הגרסה אילו שינויים לבצע ואילו לדחות לגרסאות הבאות.
שלב המימוש של השינויים הוא למעשה תהליך פיתוח בזעיר אנפין:
ניתן לראות שמבוצעים בו ניתוח דרישות ופיתוח תכנה.
בחיי מערכות תכנה עולה לעתים הצורך בנוהל חירום. תיקון דחוף ללקוח חשוב הוא אחד הגורמים העיקריים לכך. במצבים כאלו הלקוח דורש שחרור גרסה מהיר ואינו מוכן לקבל דחייה למועד שחרור הגרסה המתוכננת הבאה. לשם כך מופקת בדרך כלל גרסת תיקונים בנוהל הבא:
השינוי נבדק מול הקוד. הבדיקה מתמקדת בחיפוש אחר דרך לביצוע השינוי ותו לא. הצורך לבצע את השינוי באופן מיטבי יורד בסולם העדיפויות מפאת קוצר הזמן. גרסת בתיקונים היא גרסה זמנית ובדרך כלל לא תשולב בעץ הגרסאות של הפרויקט. מטרתה לתפקד כמעין "כדור הרגעה" המעלים את הסימפטומים גם אם אינו פותר את הבעיה באופן יסודי.
גרסאות התיקון מתבססות בדרך כלל על הגרסה היציבה האחרונה שנמסרה ללקוח. הפקת גרסאות כאלה היא אתגר לא פשוט מכיון שהיא מחייבת מעבר מהיר וחד של הצוות מעבודה שוטפת ומתוכננת (על גרסה בשלבי עבודה) לעבודה מהירה על גרסה אחרת המלווה מן הסתם בתצורה אחרת מזו המורכבת כרגע במעבדה. במלים אחרות – גרסאות התיקון יוצרות הפרעות לא פשוטות בעבודה השוטפת ודורשות ניהול מיומן ושקול.
