האתר הישראלי להנדסת תכנה

ניהול תהליכים - המשך

בכל רגע נתון עשויים להיות מספר תהליכים, בעלי עדיפויות שונות, הצריכים להתבצע. המתזמן הוא זה הצריך לקבוע את סדר הביצוע. זימון יעיל הוא תנאי הכרחי על מנת לעמוד בדרישות הזמן-אמת.
קיימות שתי אסטרטגיות תזמון בסיסיות:

זימון לא-מונע ברגע שתהליך זומן לריצה הוא מתבצע עד להשלמתו או עד שהוא נחסם מסיבה מסוימת, כגון המתנה לקלט. גישה זו תגרום כמובן לבעיה אם תהליך בעל עדיפות גבוהה יאלץ להמתין לסיום ביצועו של תהליך בעל עדיפות נמוכה.

זימון מונע ביצועו של תהליך מסוים עלול להיות מופסק אם תהליך בעל עדיפות עדיפות גבוהה ממנו ידרוש שירות. התהליך בעל העדיפות הגבוהה מונע את הביצוע של התהליך בעל העדיפות הנמוכה יותר ומוקצה למעבד.

בתוך אסטרטגיות כלליות אלו פותחו אלגוריתמי זימון שונים, ביניהם:
Round-Robin, בו כל תהליך מתבצע בתורו.
Rate Monotonic, בו התהליך בעל זמן המחזור הקצר ביותר מקבל עדיפות.
Shortest Deadline First המעדיף, כפי שמשתמע משמו, את התהליך בעל המועד האחרון הקרוב ביותר.
לכל אחד מהם יתרונותיו וחסרונותיו, אבל אין זה המקום להרחיב בכך.

מידע לגבי התהליך המיועד לביצוע מועבר למנהל המשאבים. מנהל המשאבים מקצה זכרון (ובמערכות מרובות מעבדים, גם מעבד) עבור תהליך זה. התהליך מושם לאחר מכן ב"רשימת מוכנים", רשימת תהליכים המוכנים לריצה. כאשר מעבד מסיים לבצע תהליך והופך זמין, המשגר נכנס לפעולה. המשגר סורק את רשימת המוכנים בכדי למצוא תהליך המוכן להתבצע על המעבד הפנוי ומפעיל את ביצועו.