האתר הישראלי להנדסת תכנה

איך עושים מזה כסף ?

חשיפת קוד המקור בפני המשתמשים אין פירושה זניחת השאיפה להפקת רווח מעמל כפיך. ההבדל העיקרי בין אנשי הקוד הפתוח לאנשי הקוד הסגור הוא במודל הכלכלי המנחה את פעולותיהם.

ממה עוד ניתן להתפרנס אם חילקת באופן חופשי את קוד המקור של המערכת ? על מה ישלמו ליוצר המערכת אם כל משתמש יכול להפיקה ואף לשנותה לצרכיו בחינם ?
ובכן, פרויקטי קוד פתוח מתפרנסים מתמיכה במוצר. הנחת היסוד (המדויקת) היא כי קוד מקור ללא תיעוד הולם הוא חסר ערך, וכי חברות העושות שימוש במוצר יעדיפו לקבל הכשרה ותמיכה טכנית מן האנשים שפיתחו אותו.
לשם כך מוקמות חברות מסחריות העורכות הדרכות בתשלום ומספקות תמיכה טכנית מקצועית ואמינה לארגונים העושים שימוש במוצר. ספרים נכתבים על המוצר ונמכרים במחיר מלא. כל הדרכים הללו הופכות את מפתחי המוצר לאנשים אמידים למדי, וכל זאת לאחר שגילו ברבים את כל סודות המערכת !

כאשר מובן המודל הכלכלי הנ"ל מתבררת הגאוניות בשחרור הקוד לעולם. הפצת המערכת בחינם מזרזת את הטמעתו בארגונים רבים מכיון שלא נדרשת לשם כך כל השקעה כספית מוקדמת. הארגון יכול לבחון בנחת את המוצר ולהחליט אם הוא מתאים לצרכיו. באם מסתבר שכך הוא, מגיע הארגון למסקנה כי על מנת לעבוד בביטחון עם המוצר עליו להכשיר את אנשיו בהתאם, לרכוש עבורם ספרי הדרכה ולקנות תמיכה טכנית מתאימה לטיפול בבעיות.

הקוד הפתוח אף מעורר בחברות את הביטחון כי יוכלו לבצע התאמות במוצר בזול מבלי להידרש לחוזה תחזוקה יקר עם מפתחי המוצר. גורם מרגיע נוסף הוא התחושה כי ניתן לסרוק את הקוד כולו ולוודא כי אינו מסכן את הארגון בכל דרך (אינו מכיל קוד זדוני, פרצות באבטחה וכדומה).

ביטחון זה הינו במידה רבה אשליה. לא כל ארגון מחזיק אנשים המסוגלים לנבור בפרויקטים מורכבים לעומקם גם כאשר קוד המקור פרוש לפניהם. עם זאת, התחושה כי "ניתן לעשות זאת אם יעלה הצורך" מורידה את תחושת הסיכון בשילוב מוצר תכנה חדש בארגון ו"מוכרת" למעשה את המוצר ביתר קלות.