מה זה תכנות מוקצן ?
זוהי מתודולוגית פיתוח תוכנה אחת מתוך משפחה של שיטות פיתוח תוכנה זריזות, גמישות והמגיבות-לשינויים שצמחו על רקע הבעיות המאפיינות את עולם התוכנה. מתודולגיה זו תופסת לאחרונה תאוצה בתעשיית ההי-טק וחברות רבות מאמצות אותה כמתודולוגית פיתוח תוכנה מובילה. אבי התפיסה הוא קנט בק, מפתח תכנה כוונת עצמים שביסס אותה על נסיונו הרב.
ניתן להסביר את הצלחתה של מתודולוגית פיתוח תוכנה זו במענה שהיא מספקת לצורכי תעשיית התוכנה על הבעיות המייחדות אותה כמו למשל ההשלכות הכלכליות של ריבוי באגים בתוכנה, נושא שנידון לאחרונה בהרחבה באמצעי התקשורת.
מטרתו של התכנות המוקצן היא תוכנה איכותית, ולשם כך מושם הלקוח בראש סולם העדיפויות. המטרה היא לספק ללקוח מערכת תכנה, בסופו של דבר, ומכאן נגזר הצורך לכוון את צוות הפיתוח לפי צרכי הלקוח המשתנים (גם בשלב מאוחר בחיי המערכת) ולפי לוחות הזמנים שלו.
אבל תפקידו של הלקוח אינו מסתיים בכך. הלקוח הופך על פי תפיסה זו לחלק מצוות הפיתוח של המערכת מכיון שללא מעורבותו המערכת עלולה לסטות לכיוונים שאינם מתאימים לו. כאשר הלקוח משולב בתהליך הפיתוח מתחילתו באופן שוטף ניתן לפתח במהירות אבטיפוס, להציגו ללקוח ולשנותו על פי הערותיו.
מתודולוגית הפיתוח הזו מיועדת ליישום בצוותים של עשרה עד שנים-עשר מפתחים, תוך דגש על ארבעה ערכים: תקשורת, פשטות, אומץ ומשוב.
קבוצת ערכים זו משרתת צרכים אנושיים ומקצועיים הבאים לידי ביטוי בסביבות פיתוח תוכנה ומכוונת את צוות הפיתוח לתקשורת נכונה על ידי אוסף מיומנויות כמו בדיקות יחידה, תכנות בזוג והערכות זמנים של משימות פיתוח.
ערכי התקשורת והפשטות הולכים יד ביד. ככל שהתקשורת בין חברי הצוות טובה יותר, רואים ברור יותר את שצריך לבצע ובעקבות הבחנות אלו מפשטים את תכנון הפרוייקט ואת הקוד.
לעיתים דרוש אומץ על מנת להגיע לפשטות, למשל במקרים בהם יש להשליך קוד שנכתב ולהתחיל בכתיבת קטע קוד מסוים מחדש. ההכוונה לשמירה על פשטות נתמכת על ידי הפעלת מיומנויות כמו שיפור מבנה התוכנה, תכן פשוט ופרקי זמן קצרים המוקדשים לכל גרסה.
הערך הרביעי – משוב – חשוב כשלעצמו ומתחבר לשאר הערכים בצורה ברורה: משוב נדרש לכל אדם ועל מנת להגביר תקשורת נכונה ופשטות על כל אחד לדעת לספק משוב. בפרט, במהלך כל תקופת פיתוח התוכנה נשמר קשר רצוף עם הלקוחות והלקוח מהווה חלק מצוות פיתוח התוכנה.
