האתר הישראלי להנדסת תכנה

הקדמה

הקוד הפתוח הוא תפיסה רעיונית שנוצרה כתגובה למדיניות הקוד הסגור של בתי התכנה הגדולים.
פיתוח מוצרי תכנה הוא תהליך יקר. אין תימה, איפוא, שארגון המשקיע את מיטב כספו בפיתוח מערכת תכנה רואה בה סוד מסחרי ומקפיד לשמור על קוד המקור שלה חסוי.
סיבה נוספת לשמירת הקוד חסוי קשורה לאופיים של מוצרי התכנה. כבר ציינו כי מערכות תכנה אינן מגיעות לרמת הגימור של מוצרים אחרים (מוצרי אלקטרוניקה, למשל). פתיחת הקוד לפני הציבור עלולה לחשוף פגמים במערכת, פרצות אבטחה ובעיות נוספות. מעבר לנזק התדמיתי שייגרם למוצר עלול להגרם נזק ממשי ללקוחות עקב כך ולחשוף את בית התכנה לתביעות משפטיות.

בתי התכנה הגדולים אינם רואים, איפוא, כל סיבה לפתוח את קבצי קוד המקור בפני הציבור. כל מוצר תכנה, גם כאלה המשרתים מוצרי תכנה אחרים (כמו ספריות תשתית, למשל) חושפים ממשק עבור משתמשיהם. עבודה מול ממשק זה המגובה בספרות הדרכה מתאימה אמורה להספיק לצורך עבודה יעילה עם המוצר.

תפיסת הקוד הפתוח גורסת כי הקוד אינו צריך להחשב סוד מסחרי. להיפך: קוד פתוח מאפשר לאלפי משתמשיו לבחון אותו ולהציע דרכים לשיפורו. כתוצאה מכך הקוד לא נבחן רק על ידי צוות בדיקות מצומצם של בית התכנה אלא על ידי אלפי אנשי פיתוח מיומנים. כל אחד מהם רשאי להמשיך ולפתח את הקוד כראות עיניו והוא מוזמן לתרום את פיתוחו בחזרה למערכת הכללית על מנת לאפשר גם לאחרים להנות ממנו.
מספר הבודקים הרב מאפשר אף לגלות כשלי אבטחה רבים. אחת הטענות של אנשי הקוד הפתוח היא כי הפורצים מצליחים לגלות את כשלי האבטחה גם כאשר הקוד סגור בפניהם. המוטיבציה הגבוהה שלהם לגלות פרצות במוצר העומד מולם מדרבנת אותם למצוא דרכים כאלו.
המשוואה, אם כן, אינה הוגנת: מצד אחד נמצאים אלפי פורצים ומן הצד השני – כמה עשרות אנשי בדיקות. הוספת קהיליית המפתחים למשוואה יוצרת איזון בין מספר האנשים התרים אחר פרצות כדי לנצלן לרעה ובין אלו התרים אחריהן כדי לסתום אותן.

תפיסת הקוד הפתוח נפוצה מאוד כיום (הדוגמא המוכרת ביותר למערכת המפותחת באופן כזה היא מערכת ההפעלה לינוקס). המערכות האלו משוחררות לעולם בחינם תחת רשיון GPL המתיר כל שינוי במערכת תוך שמירה על חופשיות הקוד וציון מגבלת האחריות של יוצרי ומשני הקוד.