שינויים בתכנה
בפרק זה:
נכיר את שלוש האסטרטגיות העיקריות לעריכת שינויים בתכנה: תחזוקה, התפתחות ארכיטקטונית והנדוס מחדש
נציג את העקרונות של תחזוקת התכנה ונבין מדוע תחזוקת תכנה היא כה יקרה
נראה כיצד ניתן להפוך מערכת מסורתיות למערכות שרת-לקוח מודרניות בכדי להפיק את המירב מהחומרה המודרנית
מטרתו של פרק זה היא להציג את השינויים בתכנה ולהציג מספר דרכים לביצוע הדבר והשלכותיו.
ראשית כל, מדוע תחזוקה ? ובכן, נסיו העבר מוכיח כי טרם נכתבה (וכנראה שלעולם לא תכתב) מערכת התכנה שלא נדרשה לתיקונים ושינויים במרוצת חייה כמערכת פעילה אצל הלקוח. בגלל המאמץ וההשקעה האדירים שכרוכים בבניית מערכות תכנה רצונו של הלקוח לבצע התאמות, שיפורים וכמובן תיקונים במערכת שקנה במיטב כספו מובנת בהחלט.
הגישה הפשוטה והנפוצה ביותר לעשות זאת היא על ידי תחזוקה. המערכת עוברת שינויים ותיקונים, אבל המבנה הבסיסי שלה נותר על כנו.
גישה מהפכנית יותר מבצעת למערכת התפתחות אכיטקטונית, היינו – מתאימה את המערכת לארכיטקטורות מודרניות יותר מבלי לערוך שינויים, עד כמה שניתן, ללוגיקה אותה מפעילה המערכת (כלומר ליישום). הדוגמא הנפוצה ביותר לכך היא העברת מערכת מסורתיות מארכיטקטורה ריכוזית לארכיטקטורות מבוזרות.
הנדוס מחדש היא פעולה משמרת. במסגרתה לא מוסיפים למערכת יכולות אלא עורכים שינויים כאלה ואחרים על מנת להפוך אותה לקריאה ומובנת יותר ואף להפוך אותה לנוחה יותר לשינויים עתידיים.
לעתים קרובות נדרש שילוב של מספר אסטרטגיות: מערכות במצב טכני גרוע דורשות בדרך כלל הנדוס מחדש ברמה כזו או אחרת לפני שניתן יהיה לבצע בהן תחזוקה, למשל.
השילוב המדויק שיידרש למערכת מסוימת תלוי במצבה הטכני באותו רגע ובשוויה העסקי לארגון: לא כל מערכת כדאי מבחינה כלכלית לתחזק. יתכן שזול וקל יותר להיפטר מן המערכת הישנה ולהחליפה במוצר מדף קיים בשוק. אלטרנטיבה זו עשויה להיות כדאית גם אם תידרש מידה מסוימת של התאמה מיוחדת לארגון (שתעלה כמובן כסף). לכן ההחלטה אם וכיצד לתחזק מערכת היא כלכלית וטכנית כאחד.
