האתר הישראלי להנדסת תכנה

בדיקת עומס

לאחר שהושלם תהליך הכילול של המערכת ניתן לבצע עליה בדיקות עומס. המערכת נמצאת בשלב זה במצב בו היא פועלת באופן תקין בשימוש מבוקר בקצב נמוך ואפילו אטי במקצת, בגלל אופי הבדיקות. כעת יש לבחון כיצד המערכת מתפקדת בשני תסריטים נוספים שעתידים להפוך למציאותיים ברגע שתותקן אצל הלקוח ותוכנס לשימוש מלא: עומס ממוצע ועומס מלא.

עומס ממוצע הוא העומס הקבוע בו אמורה לפעול המערכת. מערכת להזמנת כרטיסי טיסה, למשל, צפויה לעמוד בעומס מסוים, קבוע פחות או יותר, במשך השנה. עם זאת, בתקופות החגים צפויה עלייה משמעותית במספר הפונים לשרותי המערכת והדבר יתבטא בעליה במספר בקשות השירות שמהערכת תדרש לספק בשנייה.
מובן שלפני מסירת המערכת ללקוח על הארגון לודא כי המערכת שבנה עומדת הן בעומס הממוצע והן בעומס המלא הנדרשים ממנה. חלק מדרישות המערכת צריך לכלול התייחסות לעומסים הנדרשים מהמערכת ואף למשך הזמן המקסימלי בו על המערכת לעמוד בעומס מלא.
עמידה בעומס, ממוצע או מלא, אינה מסתכמת בכך שהמערכת אינה קורסת בקול רעש גדול כאשר מופעל עליה העומס עקב תקלה מיידית. על המערכת לשמור על רמת ביצועים קבועה במשך זמן הפעלת העומס (במקרה של עומס ממוצע – למשך כל זמן פעולת המערכת !) או לפחות לא לאפשר לרמת הביצועים להתדרדר מתחת לרמה הנסבלת על ידי המשתמשים.

מבחני העומס ממלאים תפקיד חשוב נוסף בבדיקת המערכת: הם מספקים מדד חשוב למהימנות המערכת. ישנן תקלות המתרחשות רק לאחר מספר רב של תנועות או לאחר זמן רב בו פועלת המערכת.
דוגמא לכך היא זליגת זכרון מאחד מרכיבי המערכת (היינו הקצאת זכרון שוב ושוב מבלי לשחררו). זליגת זכרון היא שגיאה חמורה שתתפתח לבסוף לתקלה כאשר יאזל אחד המשאבים החשובים ביותר של המערכת – הזכרון, אבל קשה להבחין בה כאשר המערכת פועלת זמן קצר ובעומס נמוך, מכיון שלתקלה עצמה נדרש זמן רב להתפתח.