מחלקות שקילות
שיטה יעילה המסייעת ביצירת מדגם קלטים מתאים היא לחלק את מרחב הקלטים למחלקות שקילות (תחומים). מחלקת שקילות במובן זה היא אוסף של קלטים בהם המערכת אמורה לטפל באופן זהה. לדוגמא, ניתן לצפות מהמערכת לטפל במחרוזות באופן אחד (ויחיד), במספרים חיוביים באופן אחר בשליליים באופן שלישי וכן הלאה. גם קלטים שגויים מהווים מחלקת שקילות מכיון שעליהם להיות מטופלים באופן זהה.
באופן דומה מחלקים את מרחב הפלטים למחלקות שקילות על מנת לאפשר לבודק לבחון את האופן בו מייצרת המערכת סוגם שונים של פלטים.
לאחר יצירת המחלקות נבחרים הקלטים והפלטים למדגם. ההמלצה הכללית היא לבחור ערכים ממרכז ומשולי כל תחום:
הסיבה לכך היא ההנחה (המציאותית למדי) הקובעת כי צוות הפיתוח כותב קוד המטפל במקרים הקלאסיים והשכיחים של כל תחום, ובדרך כלל אינו מטפל בראש ובראשונה במקרי השוליים החריגים. מקרי השוליים הם אלו השונים במידה הרבה ביותר מהזרם המרכזי של הקלטים באותה מחלקה והם, לכן, המועדים ביותר לפורענות.
שים לב כי בדיקות קופסה שחורה אינן מנסות לתקוף את הרכיב הנבדק בעזרת שגיאות בטיפוס או בסדר העברת הפרמטרים. שגיאות כאלו מתגלות בצורה מיטבית על ידי ניתוח סטטי וביקורות ואינן מתאימות לגישה זו מכיון שהבודק, שאינו מכיר את הקוד הנבדק, אינו יכול לקבוע אם השגיאה נגרמה בגלל השגיאה בהעברת הפרמטרים או בטיפול הרכיב בקלט המסוים שהוגש לו. לשם כך עליו לבצע בדיקות מצליבות ולהסיק בעקיפין על מהות השגיאה. מובן שתהליך מסורבל כזה אינו מיטבי.
