האתר הישראלי להנדסת תכנה

בדיקות תכנה

בפרק זה:

נכיר מספר שיטות בדיקה המשמשות לגילוי שגיאות

נציג מספר כללים מנחים המסייעים בבדיקת ממשקים לרכיבים

נכיר מספר שיטות בדיקה לממשקים ולכילול במערכות כוונות-עצמים

נראה כיצד כלי CASE מסייעים בתהליך הבדיקות

מטרתו של פרק זה היא להציג מספר טכניקות ועקרונות המשמשים לגילוי שגיאות מערכות תכנה.
ניתן לחלק את נושא בדיקות התכנה באופן גס לשתי קטגוריות: בדיקות רכיב ובדיקות כילול:
בדיקות הרכיב מתבצעות בדרך כלל על ידי צוות הפיתוח שמימש את הרכיב. אלו בדרך כלל בדיקות לא פורמליות (כלומר אינן נשענות על מפרטי בדיקה מדויקים ומפורטים) אלא על בדיקה עצמית שמבצע הצוות בעצמו לתפקוד הרכיב. הצוות בודק למעשה שהרכיב מבצע את שנדרש ממנו במנותק במנותק (עד כמה שניתן) מרכיבים אחרים.
בדיקות הכילול מתבצעות על ידי צוות כילול מיומן. הבדיקות שצוות זה עושה אינן מתמקדות בפעולת הרכיב הבודד אלא בפעולת המערכת (או תת-המערכת) בכללותה או במילים אחרות – בטי בפעולתם של הרכיבים זה עם זה. צוות זה עושה שימוש במפרטי בדיקות פורמליים ותפקידו היחיד הוא ביצוע בדיקות.

נעסוק גם בבדיקת מערכות כוונות-עצמים. מסתבר שישנם הבדלים מסוימים בין בדיקות למערכות מבוססות תכנות פרוצדורלי לבין אלו המבוססות על עצמים. הסיבה לכך היא שבניגוד למערכות פרוצדורליות, הנוטות להערך בשכבות, מערכות כוונות-עצמים אינן "זורמות". הן מכילות עצמים, לעתים שווי חשיבות, המתקשרים זה עם זה באמצעות הודעות. לכן יש לפרק את המערכת באופן שונה על מנת לאפשר בדיקות יעילות גם למערכות אלו.