ניתוח סכנות וסיכונים
תהליך ניתוח הסכנות והסיכונים שמערכת עלולה להסב לסביבתה הוא מורכב ומסובך. הוא עוסק בזיהוי הסכנות הללו וניתוח הסיכונים הכרוכים בהן. לכן יש צורך בביצועו על ידי מהנדסים מנוסים ובשיתוף מומחים מתחומים שונים. התהליך דורש חשיבה רוחבית וסיעורי מוחות רבים, מכיון שהתהליך בא לצפות גם את האירועים החריגים ביותר העלולים להתרחש במערכת ובסביבתה ולגרום לנזק.
מפאת חשיבות הפלט של שלב זה רצוי שהעוסקים בו יצליחו לכסות חלק גדול ככל הניתן מהסכנות הללו, היות ואם סכנה שלא נצפתה אכן מתרחשת, הרי שלמפעילי המערכת לא תהיה תגובה מוכנה לטיפול בבעיה והנזק הנובע ממנה עלול להיות חמור בהרבה מאשר במצב בו נחזתה הסכנה מבעוד מועד.
לתהליך מספר שלבים, במודגמים בתרשים הבא:
- זיהוי סכנות
: זיהוי כל הסכנות העלולות להתרחש עקב פעולת המערכת. הסכנות קשורות, כמובן, לסביבתה של המערכת, שכן היא זו העלולה להפגע עקב פעולת המערכת.
- ניתוח סיכונים וסיווג סכנות
: הערכת הסיכון הכרוך בכל סכנה שזוהתה. בשלב זה מתעדפים את הסכנות הן על פי חומרתן והן על פי הסבירות להתרחשותן: אין טעם למצוא פתרונות לבעיות שהסבירות להתרחשותן היא אפסית, גם אם הנזק שיגרמו חמור. מוטב למצוא פתרונות לבעיות חמורות פחות אבל סבירות יותר להתרחש.
- פירוק סכנות למרכיבים
: כל סכנה מנותחת בנפרד, על מנת לבודד את הגורמים האפשריים לה. בשלב זה עושים שימוש בטכניקות כגון ניתוח עץ-שגיאות, שנראה בהמשך.
- הערכת הפחתת סיכונים
: הצעות לדרכים בהן ניתן למזער את הסיכונים. שלב זה מייצר בעצם את הקלט לשלב הגדרת דרישות הבטיחות של המערכת.
