האתר הישראלי להנדסת תכנה

זמינות ואמינות

זמינות ואמינות אינן מלים נרדפות. אמנם ללא זמינות אין אמינות (קשה להבטיח פעולה תקינה כאשר השירות כלל לא פעיל), ואת שתי התכונות ניתן לבטא כמותית, אך המושגים מייצגים תכונות שונות של המערכת והשפעות שונות שלהן על המשתמשים, ולכן כדאי להבדיל ביניהן.

את שני המדדים מבטאים על ידי יחס בין כמות התקלות ליחידת זמן. ניתן לדרוש לא יותר מחמש תקלות משביתות (הגורמות לאי-זמינות של המערכת) בשבוע, לא יותר מעשר פעולות הנכשלות בשבוע וכדומה.
עם זאת, מדד הזמינות כולל בתוכו את המושג של זמן התיקון, כלומר – הזמן הנדרש למערכת לשוב ולהפוך זמינה. ללא נתון זה, התמונה אינה שלימה: ברור לגמרי, למשל, כי מערכת א' החווה עשרים תקלות משביתות בשבוע היא פחות זמינה ממערכת ב' החווה 5 תקלות כאלו, אך אם נוסיף את הנתון לפיו מערכת א' חוזרת לעבודה מלאה בתוך שלושים שניות, ואילו מערכת ב' דורשת מספר שעות להתאוששות מהתקלה, רושם זה עשוי להתהפך.
על המדדים הללו לקחת בחשבון גם את סביבת המערכת. מערכת הרגישה לשינויי טמפרטורה עשויה שלא לספק את אותן זמינות ואמינות כאשר משתמשים בה מחוץ לתחום הטמפרטורות המוגדר עבורה. במילים אחרות, למרות שמדדים אלו הם כמותיים, הם אינם מוחלטים אלא כפופים לתנאים מדוייקים של מדידה.

זמינות ואמינות נחשבות לשני המרכיבים החשובים ביותר ביצירת מהימנות. מערכת שאינה פועלת או החווה מספר רב של תקלות אינה יכולה להבטיח בטיחות או אבטחה, פשוט מכיון שאינה שולטת במצב ברמה מספקת. הדגש בין שתי תכונות אלה תלוי בתחום בו עוסקת המערכת. מרכזיית טלפון, למשל, נדרשת לזמינות גבוהה מאוד, מכיון שהלקוח מצפה לשמוע צליל חיוג עם הרמת השפופרת. האמינות, לעומת זאת, אינה נדרשת דווקא מהמערכת אלא ממערכות הגיבוי המקיפות אותה ומסוגלות להתגבר על תקלות ללא ידיעת המטלפן.

אמינות קשורה הדוקות לתאימות בין מפרטי המערכת ובין מימושה, מכיון שהיא מאפשרת למשתמש לבטוח בהתנהגות המערכת על פי המצופה ממנה. למרבה הצער, מפרטים אינם תמיד מלאים ולעתים אף מכילים שגיאות. מכיון שהמערכת אינה יכולה לתאום את ציפיות המשתמש אלא רק את המפרט הטכני, סתירות כאלה עלולות ליצור רושם של אי אמינות. כדאי לזכור שמשתמשים נוטים לדרג תקלות על פי חומרת הנזק שהן גורמות, ולאו דווקא על פי חוסר הנוחות שהן גורמות.
האמינות מושפעת מתקלות במערכת. ישנם מספר סוגי תקלות אופייניים למערכות תכנה וכדאי להבדיל ביניהם היות ולא כל סוג תקלה גורם לאותו הנזק מבחינת אמינותה של המערכת. הנה סוגי התקלות הקיימים, בסדר יורד על פי חומרתן:

כשל מערכת: אירוע בו המערכת אינה מספקת ברגע נתון את השירות לו מצפה המשתמש. זוהי התקלה החמורה ביותר, מכיון שהמערכת אינה מספקת את השירות עבורו נבנתה.

שגיאת מערכת: התנהגות שגויה של המערכת שאינה תואמת את המפרט הטכני שלה. שים לב ששגיאה אינה גורמת בהכרח לכשל. השגיאה עשויה להיוותר מבודדת ולהיות חסרת כל השפעה על התוצאה.

תקלת מערכת: מצב מערכת לא תקין, אליו מגיעה המערכת כתוצאה מתרחיש שלא נצפה על ידי מתכנני המערכת ולכן גם לא טופל כראוי. שים לב שתקלה אינה גורמת בהכרח לשגיאה. התקלה עשויה להיוותר מבודדת ולא לגרום להתנהגות שגויה כלפי המשתמש.

טעות אנוש: פעולת משתמש המכניסה אל תוך פעולת המערכת תקלות. מערכות תכנה טובות צופות את טעויות המשתמש ומתקנות אותן בטרם הן גורמות לתקלות במערכת. מובן שלאור העובדה שגם מפתחי המערכת אינם חסינים מטעויות אנוש, המצב לעתים אינו כך.