הקשר ואופני שימוש במערכת
השלב הראשון בכל תהליך תכן תכנה הוא פיתוח הבנה לגבי הקשרים בין התוכנה המתוכנת ובין הסביבה החיצונית שלה. פיתוח הבנה כזו מסייע לארכיטקט להחליט כיצד לספק את הפונקציונליות הדרושה מהמערכת וכיצד לבנות אותה כך שתתקשר ביעילות עם סביבתה.
הקשר המערכת ואופני השימוש בה מייצגים שני מודלים משלימים של הקשרים בין המערכת לסביבתה:
הקשר המערכת הוא מודל סטאטי המתאר את המערכות האחרות באותה סביבה.
אופני השימוש במערכת הוא מודל דינמי המתאר כיצד המערכת מתקשרת בפועל עם סביבתה.
מודל הקשר המערכת יכול להיות מוצג באמצעות תסמיכים שבונים, בסופו של דבר, תרשים לבנים של ארכיטקטורת המערכת הכוללת (כפי שראינו בתרשים יחסי עובד/מעביד/מחלקה). ניתן להרחיב את הדיאגרמה על ידי ייצוג תתי-מערכות במארזי UML, כפי שהראינו בתרשים המערכת המורחב בעמוד הקודם, המסביר היטב שהקשר תחנת מזג-האוויר הוא בתוך תת-מערכת המטפלת באיסוף נתונים.
כאשר ממדלים את הקשרים בין מערכת וסביבתה חשוב לשמור על גישה מופשטת ולא לכלול פרטים רבים מדי לגבי קשרים אלו. הגישה שהוצעה בגישת UML היא לפתח מודל של אופני שימוש במערכת בהם כל אופן שימוש מייצג קשר עם המערכת.
הנה דוגמא לתרשים אופני שימוש בתחנת מזג-האוויר:
במודלים של אופני שימוש (שכבר סקרנו קודם) , כל קשר אפשרי כזה מקבל שם ונרשם בתוך אליפסה. הישות החיצונית המעורבת בפעולה מיוצגת באמצעות דמות-מקל. במקרה של תחנת מזג-האוויר, הישות החיצונית אינה אדם אלא מערכת לעיבוד נתוני מזג אוויר.
בתרשים ניתן לראות שתחנת מזג האוויר מתקשרת עם ישויות חיצוניות לצורך אתחול וכיבוי, דיווח הנתונים שהצטברו, עריכת בדיקות וביצוע כיול למערכת. כל אחד מאופני שימוש אלו ניתן לתיאור בשפה פשוטה. הדבר עוזר לארכיטקט לזהות עצמים במערכת ונותן לו הבנה טובה יותר לגבי הדברים אותם המערכת אמורה לבצע.
הנה דוגמא לרישום כזה. ניתן כמובן לבחור בכל צורת רישום אחרת, ואף להוסיף או להשמיט סעיפים. חשוב לשמור על הקריאות ועל מידת ההבנה שניתן להפיק ממנו.
