האתר הישראלי להנדסת תכנה

עצמים ומחלקות עצמים - המשך

כפי שראינו בפרק קודם ניתן לארגן מחלקות עצמים בהיררכיה של ירושה או הכללה המראה את היחס בין מחלקות כלליות וספציפיות יותר. המחלקה הספציפית יותר היא תמיד עקבית לחלוטין עם המחלקה הכללית יותר, אבל מכילה מידע נוסף על זה שקיים במחלקה הכללית.
בשפת UML, הכללה מצויינת על ידי חץ המצביע אל מחלקת האב (הכללית יותר). בשפות תכנות כוונות-עצמים, הכללה ממומשת בדרך כלל כמנגנון ירושה בו מחלקת הבן יורשת מאפיינים ופעולות ממחלקת האב.

הנה דוגמה להיררכיה כזו, שבה מוצגים סוגים שונים של מחלקות עובדים:



מחלקות הממוקמות נמוך יותר בהיררכיה מכילות את אותם המאפיינים והפעולות הנמצאים במחלקות האב שלהן, אבל לעתים מוסיפות מאפיינים ופעולות חדשים או משנות את אלו שקיבלו בירושה. מכאן שישנה יכולת שינוי חד-כיוונית. שים לב שכל מחלקה מכילה ברישום רק את המאפיינים והפעולות שהוסיפה. את אלו שקיבלה בירושה יש לאתר דרך היררכיית הירושה שלה.
כאשר שם של מחלקת אב מופיע במודל כלשהו, משמעות הדבר היא שהעצם הנדרש במקום זה במודל יכול להיות מוגדר על פי מחלקת האב ועל ידי כל אחת מצאצאיה. למשל, היכן שנדרש עצם מטיפוס Employee, ודאי שניתן להציב עצם מטיפוס Manager, היות והוא גם (אך לא רק) עצם מטיפוס Employee.

מחלקות יכולות להיות סמוכות למחלקות אחרות. הקשר מצוין ב – UML על ידי קו המקשר בין המחלקות כשמעליו לעתים כיתוב המפרט את סוג התסמיך.
הנה דוגמא לצורת רישום כזו:



תסמיך כזה הוא יחס כללי ונפוץ מאוד ב – UML. הוא בדרך כלל מציין שימוש של מחלקה במחלקה אחרת, קשר של אחד ממאפייניה למחלקה אחרת, תלות במימושה של המחלקה במחלקה אחרת או קשר פונקציונלי בין המחלקות (למשל יחסי עובד-מעביד, כמו בדוגמא זו). עקרונית, כל תסמיך בין מחלקות אפשרי. תסמיך נפוץ במיוחד בין מחלקות נקרא "הצרפה", המסביר כיצד מחלקות נבנות ממחלקות אחרות. ראה פרקים קודמים בהם הרחבנו את הדיון בתסמיך זה.