האתר הישראלי להנדסת תכנה

עצמים ומחלקות עצמים

ראשית נגדיר יותר במדויק את המונחים עצם ומחלקת-עצמים:

עצם הוא ישות בעלת מצב ואוסף מוגדר של פעולות הפועלות על המצב הזה. המצב מיוצג על ידי אוסף מאפיינים. הפעולות הקשורות לעצם מספקות שירותים לעצמים אחרים (לקוחות) הפונים אליהם כאשר הם נדרשים לצורך חישוב כלשהו.

עצמים נוצרים על פי הגדרה של מחלקת עצמים כלשהי. הגדרה של מחלקת עצמים משמשת כתבנית ליצירת עצמים. היא כוללת הצהרות על כל המאפיינים והפעולות שצריכים להיות משויכים לעצם ממחלקה זו.

הנה דוגמה להגדרת של מחלקת עצמים:



ההגדרה רשומה ב – UML. שם המחלקה רשום בחלק העליון. בחלק הבא רשומים המאפיינים הקיימים בכל עצם ממחלקה זו בחלק התחתון רשומות הפעולות המותרות על עצמים ממחלקה זו.

עצמים מתקשרים ביניהם על ידי בקשת שירותים (קריאה לפונקציות) מעצמים אחרים והחלפת מידע ביניהם (אם יש צורך) לצורך בקרת הפעולה. המידע הנדרש לצורך מתן השירות ותוצאותיו מועברים לעצם כפרמטרים רגילים של פונקציות.
במערכות מבוזרות מסוימות ממומשת התקשורת בין העצמים ישירות כהודעות טקסט שהעצמים מחליפים. העצם המקבל מנתח את ההודעה, מזהה את השירות הנדרש ואת הנתונים הקשורים אליו ומבצע את השירות הנדרש.
עם זאת, כאשר העצמים מתקיימים זה לצד זה באותה תוכנית, קריאות לשירותים ממומשות כקריאות לפונקציות. במצב כזה, התקשורת ביניהם היא מתוזמנת, כלומר – העצם הקורא ממתין לסיום ביצוע השירות לפני שהוא ממשיך בריצה. לעומת זאת, אם העצמים מומשו כתהליכים או כתהליכונים נפרדים, התקשורת ביניהם עשויה להיות לא מתוזמנת. העצם הקורא ממשיך בריצה בזמן שהשירות שביקש מתבצע. נראה בהמשך כיצד ניתן לממש עצמים כתהליכים בו-זמניים.

כדאי לציין כי המודל המקורי והכללי ביותר של תכן כוון-עצמים מתייחס להודעות המועברות בין העצמים. מימוש העברת ההודעות על ידי פונקציות הוא בחירה שנעשתה על ידי מתכנני שפות התכנות כוונות העצמים, בחירה שאינה נטולת בעיות אבל היא היעילה ביותר הקיימת. כלליותו של המודל, עם זאת, מאפשרת לממש כל סוג תקשורת העולה על הדעת בין העצמים והדבר בהחלט נדרש לעתים.