CORBA - מבנה התשתית
סוכני גישה לעצמים אינם ממומשים כתהליכים נפרדים בדרך כלל, אלא כמסגרות עבודה (שנראה בהמשך) המקושרות על ידי מימוש עצמים. במערכת מבוזרת, כל מחשב המריץ עצמים מבוזרים יהיה בעל סוכן גישה לעצמים משלו שיהיה אחראי על כל ההפעלות המקומיות של עצמים. עבור בקשות לעצמים הנמצאים על מחשב מרוחק, לעומת זאת, נדרשת תקשורת בין סוכני גישה לעצמים.
הנה תרשים כללי למצב כזה:
כאשר o1 מבקש שירות מ – o3 או o4, נדרש שיתוף פעולה בין שני הסוכנים. מימוש תקין של CORBA תומך בתקשורת ORB – ORB על ידי שיתוף הגדרות ממשקי ה – IDL בין כל הסוכנים ומימוש פרוטוקול GIOP הסטנדרטי של OMG. הפרוטוקול מגדיר הודעות תקניות שסוכנים יכולים להחליף על מנת לממש הפעלת עצמים מרחוק והעברת מידע. כאשר הפרוטוקול משולב עם תקשורת ברמה נמוכה יותר דרך פרוטוקול TCP/IP הוא מאפשר לסוכנים לתקשר דרך כל רשת אינטרנט.
יוזמת CORBA החלה את דרכה בשנות ה – 80', והגרסאות הראשונות שלה התמקדו בתמיכה בעצמים מבוזרים. במשך השנים התפתחו התקנים והפכו למקיפים יותר: כיום מגדירים תקני CORBA גם שרותים שניתן לממש על מנת לתמוך בישומים הנשענים על עצמים מבוזרים. שירותים אלו הם מעין תשתיות הנדרשות על ידי מערכות מבוזרות רבות. התקנים מגדירים כ – 15 שירותים נפוצים. הנה מספר דוגמאות לשרותים כלליים כאלו:
שירותי שמות ומסחר המאפשרים לעצמים לגלות ולהתייחס לעצמים אחרים ברשת. שירות השמות הוא מדריך המאפשר לעצמים להיקרא בשם. עצמים אחרים יכולים לגלות את ה – IOR של עצם בו הם רוצים לעשות שימוש דרך שירות השמות, דבר המשחרר אותם מתלות קשיחה ב – IOR של עצם מסוים ומאפשר עבודה גמישה עם שמות לוגיים, שהם גם מובנים יותר. שירות זה מקביל למעשה לספר טלפונים. שרות המסחר, המקביל לדפי זהב, נאפשר לעצמים לגלות אילו עצמים נרשמו כספקים של שירות מסוים ולגשת אל המפרט שלהם.
שרותי התראות המאפשרים לעצמים להודיע לעצמים אחרים על התרחשות אירוע מסוים. העצמים יכולים להירשם אצל העצם מספק השירות לאירוע מסוים, וכאשר הוא מתרחש הם מקבלים התרעה באופן אוטומטי.
שרותי תנועות התומכים בתנועות אטומיות ושחזור במקרה של תקלה. תנועות הן פעולות בעלות סבולת לתקלות (נראה בהמשך) התומכות בהתאוששות מטעויות התרחשות במהלך פעולת עדכון. אם פעולת עדכון של עצם נכשלת, מצב העצם ניתן לשחזור לערך בו החזיק לפני תחילת הפעולה שכשלה.
