האתר הישראלי להנדסת תכנה
|
|||||||||
שליטה מרכזית
במערכת עם שליטה מרכזית, תת-מערכת אחת מתפקדת כבקר המערכת והיא אחראית לניהול פעולתן של שאר תתי-המערכות.
מודל מוכר זה מוטמע בכל שפות התכנות המודרניות. למעשה, שפות התכנות הפרוצדורליות (אליהן משתייכות C, PASCAL ורבות אחרות) נקראות על שמו. כל שגרה אחראית לשליטה במערכת בתחומה שלה. היא רשאית לקרוא לשגרות אחרות או לחזור לנקודה ממנה נקראה. על פי מתודולוגיית התכנות המבני אסור לשגרה לשבור את סדרת הקריאות על ידי חזרה למקום אחר בתוכנית, גם אם שפת התכנות מאפשרת זאת. טבעו המוגבל והקשיח של המודל הזה הוא יתרונו וחסרונו כאחד. הוא מאפשר לנתח בקלות מעברי שליטה ולהבין כיצד המערכת תגיב לאירוע כזה או אחר. זו תכונה שימושית מאוד לכל מי שעוסק בתחזוקת המערכת ונדרש להבין כיצד בדיוק פועלת התוכנה או נאלץ לנפות ממנה בעיות. מצד שני, כפי שנראה בהמשך, מאוד לא נוח לטפל בחריגות מן המהלך הנורמלי של השליטה. הן דורשות התייחסות נפרדת בכל השגרות או לחלופין שבירת סדרת הקריאות אשר, כפי שכבר ציינו, אינו מומלץ.
הנה דוגמה למערכת עם מנהל. מודל כזה ממומש בדרך כלל במערכות זמן-אמת "רכות" בהן אילוצי זמני התגובה אינם קשיחים ביותר.
|
|||||||||
|
|||||||||
