האתר הישראלי להנדסת תכנה

מודל שרת-לקוח

ארכיטקטורת שרת-לקוח היא מודל מבוזר המראה כיצד הנתונים והעיבוד מתחלקים בין מספר מעבדים על ידי:

אוסף של שרתים עצמאיים המציעים שרותים לתתי-מערכות אחרות. דוגמא לכך הם שרתי הדפסה המציעים שרותי הדפסה, שרתי קבצים המציעים שרותי ניהול קבצים ושרת הידור המציע שרותי הידור לשפות תכנות.

אוסף של לקוחות הנדרשים לשרותים המוצעים על ידי השרתים. אלו בדרך כלל תתי-מערכות בפני עצמן. יתכנו מספר מופעים של אותו לקוח הרצים במקביל.

רשת תקשורת המאפשרת ללקוחות גישה לשרתים. עקרונית, רכיב זה אינו תמיד מחוייב המציאות (ייתכן שהלקוחות והשרתים רצים על אותה מכונה), אבל בפועל רכיב זה קיים תמיד.

הלקוח בדרך כלל נדרש לדעת את שמו של השירות הנדרש לו ואת שמותיהם של השרתים הזמינים על מנת להגיע אליהם. שרת, לעומת זאת, אינו צריך לדעת מי הם לקוחותיו וכמה מהם יש. הלקוח פונה אל השרת באמצעות מנגנון קריאת-שגרה-מרחוק.

הנה דוגמא למערכת כזו:

ניתן לעשות שימוש במודל שרת-לקוח לצורך בניית מודל מאגר. במודל כזה המאגר יהיה שרת נתונים ותתי-המערכות העובדות איתו יהיו הלקוחות. הבעייה היא שתתי-מערכות בדרך כלל מנהלות את הנתונים שלהן עצמאית, בזמן שלקוחות ושרתים מחליפים ביניהם מידע לצורך עיבוד. אם תתי-המערכות מנהלות כמויות גדולות של נתונים התוצאה עלולה להיות פגישה חמורה בביצועים. עם זאת, לאור פיתוחן של רשתות תקשורת מהירות ורחבות פס בשנים האחרונות בעיה זו הולכת והופכת משמעותית פחות ופחות.

היתרון החשוב ביותר של מודל שרת-לקוח הוא היותו ארכיטקטורה מבוזרת. הוא יכול לנצל ביעילות מספר רב של מעבדים. קל מאוד לשלב שרת או לקוח חדשים לתוך המערכת או לשדרג קיימים באופן שקוף, מבלי להשפיע על חלקים אחרים במערכת.

היתרונות של מודל המאגר הם חסרונותיו של מודל זה, ולהפך. למשל, במקום לרכז את נושא ניהול הנתונים בידי ישות מתמחה אחת, כל שרת ולקוח צריכים לנהל את מודל הנתונים הפרטי שלהם. מצד שני, הדבר מאפשר לכל שרת ולקוח לבנות את מודל הנתונים האופטימלי עבורו ולמקסם את האספקטים החשובים לו (יעילות, חסכון וכד').